"את תהיי חולה, אל תצאי עם שיער רטוב"

כמה פעמים הוזהרתם לייבש את השיער לפני שאתם יוצאים החוצה כדי שלא תצטננו? לגרוב גרביים וללבוש סוודר שלא תהיו חולים? האמת היא, שבאזהרות אלה יש רק מעט מן האמת.

 

על אף שמה המטעה "התקררות" או "הצטננות", אין מדובר במחלה שמקורה בקור. היא נגרמת על ידי נגיפים (וירוסים) המועברים מאדם לאדם דרך מערכת הנשימה. אדם נדבק כאשר חולה אחר התעטש או השתעל בקרבתו וכך פיזר את הנגיף הלאה. יש מאות נגיפים שונים אשר עלולים לחולל מחלות אלו. אפילו COVID19 הוא רק אחד מתוך זנים רבים של נגיפים ממשפחת הקורונה, וכמוהו יש עשרות משפחות נוספות של נגיפים הגורמים לצינון. רובם גורמים לתסמינים קלים ולמה שקוראים בלשון עממית צינון או Common Cold (כן, גם בלעז השתרשה התפיסה המוטעית שהקור אחראי למחלה). אך ישנם מספר נגיפים שגורמים לתסמינים קשים יותר הכוללים חום, צמרמורות וכאבי שרירים או בקיצור - שפעת. 

כאן המקום להזכיר את החיסון, אשר אמנם לא ימנע מכם לחלות בהצטננות פשוטה אך עשוי למנוע שפעת. בניגוד לסתם צינון, שפעת עלולה להיות מחלה קשה והחיסון מוריד פי שניים וחצי את הסיכון להידבק בה. גם בקרב אנשים שחלו ואושפזו בשל שפעת, החיסון הוריד את הסיכון לתמותה ב-30%. 

ומה לגבי נטילת אנטיביוטיקה?

כפי שמוסבר בפוסט על אנטיביוטיקה, היא איננה עוזרת כנגד נגיפים ולכן ככלל אצבע אין מקום לטיפול אנטיביוטי באדם מצונן או משופע. מערכת החיסון שלו תתגבר על הנגיף והמחלה תחלוף מעצמה. לעיתים עלולים להופיע סיבוכים, כאשר חידק "תופס טרמפ" על הרירית החולה במערכת הנשימה ומתרבה שם, וכך נוצר זיהום חידקי משני כגון דלקת ריאות, דלקת אוזניים או סינוסיטיס.

בהקשר זה חשוב לציין, שנזלת סמיכה וצבעונית (לא אלאה אתכם בפרטי הצבעים המתוארים לי) לא מעידה בהכרח על זיהום חידקי. ואפילו אם כן התפתחו דלקת אוזניים או סינוסיטיס, גבוהים הסיכויים שהמחלה תחלוף ללא טיפול אנטיביוטי רק באמצעות טיפול תומך: משככי כאבים לסובלים מדלקת אוזניים, ונשימת אדים חמים ותרסיסים לאף לסובלים מסינוסיטיס. 

תוך כמה זמן שפעת חולפת? 

לפי האמרה הידועה: "בלי טיפול תוך שבוע, ועם טיפול - תוך שבעה ימים". אולם קחו בחשבון, שגם לאחר שהחלמתם מהמחלה עצמה, שיעול שאריתי עלול ללוות אתכם אפילו עוד מספר שבועות. אין צורך לרוץ לצילום ריאות רק מכיון שהשיעול לא חלף כעבור שבוע. מאידך כן חשוב להבדיל בין צינון נגיפי לבין דלקת גרון חידקית, אשר איננה נגרמת על ידי נגיף אלא על ידי חידק בשם סטרפטוקוקוס (בשמה העממי סטרפ). כיון שסטרפ הינו חידק ולא נגיף, אותו כן ניתן להרוג באמצעות אנטיביוטיקה. דלקת גרון הנגרמת על ידי סטרפ לרוב איננה מתבטאת בשיעול, אלא בכאב גרון המורגש מאוד בבליעה, כאבי שרירים ותחושת חולי, ולעיתים חום. בילדים לא תמיד מופיע כאב גרון, וסטרפ עלול לגרום אצלם רק לכאבי בטן, הקאות וחום. כבר יצא לי להיתקל לא אחת במטופלים הנאנחים אנחת רווחה כשהם שומעים שאין להם סטרפ, והם ממהרים לחזור לעבודה. לכן חשוב להבהיר שגם מחלות נגיפיות בדרכי הנשימה וגם דלקת גרון חידקית הינן מחלות מידבקות!

 "עד מתי אני מידבק?" 

אני נשאלת על ידי מטופליי המנוזלים. האמת היא שאין פה כללים ברורים ואין גבול חד שממנו והלאה החולה כבר לא מידבק. כמות הנגיפים שחיים עדיין בתוך הגוף קובעת את מידת ההדבקה, וכמות זו הולכת ומתמעטת בהדרגה ככל שמערכת החיסון משתלטת על המחלה. אצל אדם אחד זה יקרה בתוך יום - יומיים, ואצל אדם אחר רק כעבור שבוע וחצי. ככל שהחולה מרגיש פחות חולה, סימן שכמות הנגיפים בגופו קטנה יותר ועימה קטן הסיכוי שידביק אחרים. לאור הנתונים האלה החולה הוא המועמד הטוב ביותר לקבוע אם אפשר כבר לנסוע לברית של האחיין או לבלות שבת אצל הסבא והסבתא, ואין צורך לבקש מהרופא שיפסוק בעניין. רק זכרו, שמערכת החיסון של תינוקות וקשישים הרבה פחות יעילה ממערכת החיסון שלנו, ולכן רצוי לפסוק לחומרה.

קורה שנזלת ושיעול מתרחשים גם בלי כניסה של מזהם, למשל בשל אלרגיות. 

חלקיקים הנישאים באוויר (אלרגנים בצירה ולא אלרגנים בפתח) מגרים את הריריות של האף, העיניים ודרכי האוויר, וגורמים להצטננות שעלולה להימשך זמן רב. אלרגנים אלה כוללים בעיקר אבקני פרחים, או הפרשות של חרק מיקרוסקופי שחי בתוך אבק ושמו קרדית אבק הבית. אלרגיות נשימתיות עלולות להתפתח בכל שלב בחיים, לרוב בילדות אך לעיתים הן מופיעות לראשונה בבגרות. יש מגוון טיפולים תרופתיים יעילים כנגד אלרגיה: כדורים, טיפות עיניים ותרסיסים לאף. ובמקרים חמורים ועמידים אף זריקות. אולם למרבה הצער לא ניתן להתרפא מאלרגיות ויש לטפל בכל שנה מחדש כאשר האלרגן מופיע באוויר. החדשות הטובות הן שהצטננות אלרגית אינה מידבקת כלל. 

כמו שהוזכר בתחילת הפרק, הצטננות לא נגרמת מקור. גם לא משיער רטוב, ממזגנים, ממעבר מחום לקור או מחילופי עונות. מגוון גורמים חברו יחד ליצירת התפיסה המוטעית הזו, המיתוס המפורסם ביותר בעולם הרפואה והקשה ביותר להפרכה:

- מנגנוני החיסון של מערכת הנשימה קצת פחות יעילים בטמפרטורות נמוכות ויבשות, כך שהדבקה בוירוסים נשימתיים מתרחשת יותר בקלות. באופן מפתיע, עדיף להימצא במקום לח או גשום מאשר במקום קר ויבש.

- באופן כללי נגיפים שונים פעילים יותר בתנאים שונים ובעונות שונות, ואלה הגורמים לצינון ולשפעת פעילים יותר במזג אוויר קר ובחודשי החורף. 

- כאשר קר, נוטים להצטופף במבנים סגורים ואף לסגור חלונות, וכך ישנה הדבקה רבה יותר. בשנים הראשונות של מגיפת הקורונה, בשל הסגרים הנרחבים וההקפדה על מסכות היתה תחלואה פחותה משמעותית בכל סוגי הצינון והשפעת. זאת על אף שלא היה פחות קר, לא התקלחנו פחות ולא נמנענו משימוש במזגנים.

- בחילופי עונות מתרחשת תחלופה בעולם הטבע - פרחים מלבלבים או נושרים, פירות מבשילים, כל עונה וזני הצומח שלה. אדם הסובל מאלרגיה לאבקנים מסוימים המתפזרים באוויר בעונה מסוימת, ירגיש תסמיני אלרגיה באותה עונה.

- אנשים רבים אלרגיים לקרדית אבק הבית, ומסנן המזגן לרוב מלא באבק אשר מתפזר באוויר בעת הפעלת המזגן. לכן מומלץ לנקות את המסננים לפחות פעמיים בשנה, ובכך למנוע את "צינון המזגנים". 

ב-1976 נדבקו המוני אנשים בחידק שדגר במערכת המיזוג במלון מסוים בפלורידה, וחלו בדלקת ריאות. מדובר היה בכנס של ליגיונרים ועל שמם נקרא החידק בשם ליגיונלה. אותו חידק מצוי לא רק במערכת הקירור של מזגנים אלא בכל מאגר מים עומדים חמימים – מעינות חמים, ג'קוזי או מגדלי קירור. לרוב מוצאים אותו בצנרת של בנינים גדולים דוגמת בתי מלון.

אז איך יכול הרופא לעזור למטופל מצונן? 

למעשה לא הרבה. יש המייחסים לי כוחות-על ויוצאים בהכרזות: "דוקטור, אני לא יכולה בשום אופן להיות חולה מחר – אני מארחת את כל המשפחה" או "באתי ישר על ההתחלה כדי למנוע מזה להחמיר". אבל האמת המרה היא שחוץ מסימפטיה למצבם אין לי איך לעצור את מהלך המחלה הטבעי. תכשירים להקלת צינון נמכרים גם ללא מרשם רופא, טישו אפשר לקנות במרכול, ומרק חם אפשר להכין בבית. לרוב אין צורך להגיע לרופא כשאתם מצוננים! שכבו במיטה עם ספר טוב והרבה שתיה, ורק אם נדמה לכם שזה מעבר לסתם צינון גשו למרפאה. ודאי שאין צורך לגשת לרופא אם התסמינים כבר במגמת שיפור, "רק לודא, כי גם ככה קבעתי תור".