כמה משככי כאבים מותר לקחת?

 "המשיך לכאוב לי אז המשכתי לקחת כדור כל כמה שעות"

עם כל ההבנה והסימפטיה, כאב - אפילו כאב חזק - לא יכול להוות תירוץ לנטילת תרופות לא אחראית ולפגיעה בכבד, בכליות ובמערכת העיכול. יש מגוון תרופות נוגדות כאבים שאפשר ליטול ואפילו לשלב זה עם זה, אבל צריך לעשות זאת בזהירות. נרחיב קצת על הקבוצות העיקריות:

פאראצטמול 

היא התרופה הבטוחה ביותר מבין נוגדי הכאבים. 1000 מ"ג פאראצטמול במבוגר (ולא כדור אחד של חצי גרם כמו שרבים נוטלים) עשוי לשכך כאבים בצורה טובה ובלי הרבה פונטנציאל לנזק. המינון המירבי ליממה הוא ארבע מנות של 1000 מ"ג, ולא לשכוח להמתין לפחות ארבע עד שש שעות בין מנה למנה. היתרון העיקרי של פאראצטמול הוא שמותר לשלב אותו עם כל יתר הקבוצות.

NSAIDs 

נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (Non Steroidal Anti Inflammatory Drugs.) קבוצה זו כוללת תרופות רבות מאוד שכולן נגזרות של תרופת האם אספירין, אשר היתה בשימוש בצורתה הטבעית מזה אלפי שנים. כיון שאספירין בצורתו המקורית גרם לתופעות לוואי רבות, נעשו נסיונות לשפר את התרופה וכך נולדה משפחת תרופות חדשה שהידועה שבהן היא איבופרופן. כמעט כל משככי הכאבים הנמכרים ללא מרשם שייכים למשפחה זו,  וזה מה שמביא לכך שצריכת תרופות תמימות לכאורה מביאה לפעמים לנזק עצום. אנשים נוטלים לסירוגין נורופן, נקסין, אטופן, ארקוקסיה, וולטרן ועוד ועוד, ואינם מודעים לכך שכולן מאותה משפחה וגורמות לנזק מצטבר. 

מהו הנזק שעלול להיגרם בשימוש ארוך טווח בתרופות מהקבוצה הזו? בעיקר פגיעה במערכת העיכול, בכליות ובלב. בהיותי רופאת ניהול סיכונים הגיעו לפתחי לא מעט מקרים של חולים שהובהלו לחדר ניתוח עם כיב קיבה מדמם רק בשל נטילה לא מבוקרת של NSAIDs. תמיד כדאי לשאול את הרופא או את הרוקח אילו כדורים מותר לשלב.

לכל תרופה ממשפחת ה-NSAIDs יש מינון ותדירות לקיחה משלו. את תרופת הדגל איבופרופן נהוג לקחת כל 6-8 שעות במינון של 400-600 מ"ג למבוגר, ולכאבים קשים לעיתים נותנים עד 800 מ"ג למנה. 

אופטלגין (דיפירון) 

נוגד כאבים מוצלח אך מושמץ אוניברסלית לאו דוקא בצדק. עד כדי כך מפחדים ממנו שהשימוש בו אסור לחלוטין במדינות רבות כולל ארצות הברית, ובמדינות אחרות הוא מוגבל לשימוש. וכל כך למה? בשל סיכון נדיר לתופעה בשם אגרנולוציטוזיס: מח העצם מפסיק באופן פתאומי לייצר תאי דם לבנים וכתוצאה מכך נעלמת היכולת להתגונן מפני זיהומים. בהחלט מפחיד, ואף גורם ל-5-10% תמותה בחסרי המזל שלקו בתופעה. אז איך זה שבישראל הוא עדיין נמכר באופן חופשי ואפילו ללא מרשם? הסיבה פשוטה - על אף אחוזי התמותה האמורים, מדובר בתופעה נדירה המתרחשת באחד למיליון משתמשים. לעומת זאת השימוש בתרופות ממשפחת ה-NSAIDs (דוגמת איבופרופן) כרוך בסיכון גבוה פי עשרה לתמותה כתוצאה מאירועים לבביים או דימומים במערכת העיכול! מסקנה, גם תרופות זקוקות ללובי חזק כדי לשרוד בשוק. 

 אופטלגין ניתן בדומה לפאראצטמול ארבע פעמים ביממה, בכל פעם 1000 מ"ג. ניתן לשלבו עם פאראצטמול ובזהירות גם עם NSAIDs. ובניגוד למה שהיינו סבורים בעבר, אופטלגין מותר גם למחוסרי G6PD או כפי שהמחלה מוכרת בלשון העם - ברגישים לפול. 

תרופות נרקוטיות 

כמעט כל יתר נוגדי הכאבים שייכים לקבוצה אחרונה ומסוכנת זו המבוססת על נגזרות של אופיום, ומומלץ להגביל את השימוש בהם למצבים חמורים כמו כאבים לאחר תאונה או ניתוח. כל התרופות הללו מאופיינות בתופעה של הסתגלות הגוף וכתוצאה מכך ירידה הדרגתית בהשפעה נוגדת הכאב, ולכן יהיה צורך במינונים הולכים וגדלים כדי להשיג את אותו אפקט. הן גם בעלות פוטנציאל התמכרות: אפילו כאשר הכאבים שוככים, החולה מתקשה להיגמל מן התרופה בלי שיופיעו תסמיני גמילה. מי שבכל זאת נזקק לתרופות נרקוטיות, עליו להימנע מאלכוהול ולהיזהר שלא לנהוג בהשפעת התרופה כיון שהיא עלולה לפגוע בערנות.

המלצה שלי לסיום - כל תרופה שאתם נוטלים נגד כאבים, חפשו אילו חומרים פעילים היא מכילה. הרבה מהן מכילות שילוב של כמה תרופות כולל תרופות נרקוטיות שהן ממכרות ומטשטשות, ורובן כוללות את אחת משלוש הקבוצות שהזכרנו כך שיש להיזהר משילובים מסוכנים.