דוקטור, אני חושב שהתייבשתי

כמה אנשים מיובשים לפי דעתכם מגיעים למרפאה בכל שבוע?

התשובה - הרבה פחות ממספר האנשים שחושבים שהם מיובשים. כל כאב ראש או בחילה או סתם הרגשה רעה במיוחד אחרי שהייה בחוץ, מביאים את האדם הממוצע למסקנה שהוא או בני ביתו מיובשים. למעשה לא כל-כך קל להתייבש, ובשביל שזה יקרה צריך באמת לאבד נפח די משמעותי של נוזלים מהגוף, אם בשל הקאות ושלשולים, ואם בעקבות פעילות מאומצת, שהייה בשמש חזקה לזמן ממושך, או הגבלה משמעותית בשתיה. לשם המחשה, התייבשות קלה מוגדרת אובדן של 2-5% ממשקל הגוף. זה אומר ירידה של קילו וחצי באדם ממוצע עם התיבשות קלה! אם לא ירדת במשקל, כנראה שלא מאוד התייבשת.

תסמינים המדמים התייבשות הם כלליים ביותר ועלולים להעיד על מגוןן מצבים רפואיים ולאו דוקא על התייבשות: חולשה, כאבי ראש, בחילות ודופק מהיר. חלק מהמטופלים מגיעים לאחר ששתו 2-3 ליטר ומצבם לא השתפר, ובכל זאת הם משוכנעים שהם מיובשים. 

מי שכן עלול להתייבש בקלות יחסית אלה תינוקות ופעוטות, ודוקא אצלם רמת החשד של ההורים לרוב נמוכה. הקטנטנים לא מרבים להתלונן שהם צמאים או מסוחררים, ומספיק שתינוק מקיא ומשלשל מספר פעמים, וכבר הוא עלול לאבד נוזלים בכמות המהווה יותר מ-5% ממשקל גופו. סימני התייבשות בפעוטות כוללים מיעוט במתן שתן (חיתולים יבשים), עור יבש ולא גמיש, פה יבש, מיעוט בדמעות ונטיה לישנוניות. בתינוקות קטנים שעדיין יש להם שקע בקדמת הקרקפת (מרפס), ניתן למשש ולחוש אם הוא שקוע מהרגיל.  אולם הדרך הכי מהימנה להעריך התיבשות בתינוקות היא לשקול אותם או לעקוב אחר תדירות החיתולים. בילדים גדולים יותר ובמבוגרים ניתן לבדוק את השתן במרפאה עם מקלון מיוחד, ובתוך כמה דקות לשער מה מידת ההתייבשות. 

הטיפול בהתייבשות הוא השלמת הנוזלים שאבדו. נכון שעירוי נוזלים לוריד הוא יותר מהיר וגם יותר יעיל, כיון שמכניסים ישירות לכלי הדם מי מלח בריכוז של הדם, וכך מוודאים שכל הנוזל נשאר בשלמותו בתוך כלי הדם. זאת לעומת שתיית מים, אשר עוברים דרך מערכת העיכול ורק לאחר מכן חלק נספג לכלי הדם. ובכל זאת, אין צורך לפנות למרפאה לעירוי בכל התייבשות קלה. כל עוד האדם מסוגל לשתות ולא להקיא, אפשר לנסות לשתות לאט לאט - לא רק מים אלא גם מלח, למשל מרק. רק במקרים חמורים יותר או באנשים שאינם שותים מספיק יש להחדיר עירוי. 

חשוב להבדיל בין התייבשות לבין מכת חום. שני המצבים עלולים להתרחש במקביל במצבי חום קיצוני. אך ניתן ללקות במכת חום גם בלי להתייבש, ולהיפך. חייל יכול לרוקן כמה מימיות במהלך מסע כומתה ובכל זאת ללקות במכת חום בשל הבגדים הארוכים והציוד שהוא סוחב תוך כדי ריצה בשמש קופחת, כך שגופו איננו מצליח להיפטר מהחום על אף שהוא רווי בנוזלים. גם ספורטאים סובלים מכך במצבי קיצון אפילו כשהם לבושים קצר. מאידך, חולה עם הקאות ושלשולים עלול להתייבש גם בחורף.

שיטה פשוטה ומהירה לברר באילו מהמצבים מדובר היא למדוד את חום הגוף באמצעות מדחום. אם הוא מעל 38 – מדובר במכת חום. העדיפות הראשונה בטיפול במצב זה הינה להוריד במהירות את טמפרטורת הגוף. יש להשכיב את החולה במקום ממוזג, להסיר את בגדיו ולקרר אותו תוך מעקב אחר חום גופו. אפשר לעטפו בבד ספוג במים קרים, ואם הוא בהכרה מלאה ויש נגישות לאמבטיה, הדרך הטובה ביותר לקררו במהירות היא להכניסו לאמבטיית מים קרים. יש לפנות למיון כל אדם הסובל ממכת חום משמעותית (מעל 41.5 מעלות) מיד לאחר קירור ראשוני בשטח, גם אם הצלחנו להוריד את חום גופו. 

כמה מים צריך לשתות ביום כדי להימנע מהתייבשות?

 תלוי באקלים, בפעילות, בגודל הגוף ובמצב הרפואי. על אף שגופנו מסוגל לשרוד באקלים נוח גם עם כמויות מים פחותות, רצוי לצרוך בין 2-3 ליטר ליום בין בשתיה ובין בצורת אוכל. בעת ביצוע פעילות גופנית או שהייה במקום חם, כמות הנוזלים הדרושה לגוף גוברת משמעותית. 

שני משפטים שאינם מקובלים עלי הם "אני שוכחת לשתות" או "אני לא אוהב מים". את שוכחת? דאגי לבקבוק מים בתיק ושימי תזכורת בטלפון כל שעתיים, כאילו זו תרופה. אתה לא אוהב מים? למים כמעט שאין טעם. אתה לא אוהב מים כי התרגלת לשתות משקאות ממותקים ואותם אתה אוהב יותר. ייקל עליך להיגמל מהמנהג המזיק אם תזכור שכל כוס מיץ שוות ערך מבחינה קלורית לשתי פרוסות לחם. טוב יעשו הורים אם מלכתחילה לא יכניסו משקאות ממותקים הביתה וכך ילדיהם יתרגלו באופן טבעי לשתות מים כאשר הם צמאים. זהו האינסטינקט הנורמלי של כל יצור חי, וילדים שגדלים כך אף פעם לא יתלוננו על הטעם של המים, כפי שאיננו מתלוננים על הריח של האוויר.